וואו כמה זמן עבר מהכתיבה האחרונה פה וכמה השתנה.
אז רק בשביל לעדכן- הפכתי אימא בפעם השלישית והלא פחות מרגשת- הפעם זו בת.
וכל החיים נראים באופן כללי אחרת, כלומר הרבה יותר ורודים.
מילולית ורודים... יש לי התקפת ורוד בבית וזו לא אשמתי.
אימי היקרה עברה פשוט בכל החנויות בסביבה וקנתה המון דברים: מגבת חדשה, 2 שמיכות, חליפות,בגדי גוף,גרביים ואהה- הכל בורוד, או סגול אבל בעיקר ורוד.
אני לא מתלוננת חס וכרפס אבל מאוד הצחיק אותי.
עוד יותר מצחיק התגובות של הרחוב: אני מטיילת בעגלה- מטיילת? עושה סידורים, העגלה בצבע טורקיז, התגובה: וואו איזה חמוד- ואני כמו אימא טובה- משלימה: דה- חמודה זו בת.
בגלל זה כשאנחנו יוצאוצ אני מלבישה לה ורוד או סגול או משהו מובהק של בנות- אין בררה עוד אין לה שיער שאפשר לעשות קוקיות.
מה עוד חדש?
הגדול בכיתה א'- שרק אתמול התחילה וכבר תכף נגמרת.
האמצעי שעד לאחרונה היה הקטן- עבר קפיצת גדילה מטורפת באזור פסח- התחיל לדבר כל כך ברור, עם דעות חדות ותשובות לכל דבר- בקיצור צחוקים.
הקיץ מפתיע אותנו בימים האלו, הגשם כבר נעלם, ואפשר כבר לשחק בחוץ.
אני כל הזמן בודקת שכולם מסביבי שתו מספיק (מצחיק שלא תמיד אני זוכרת) לילדים שלי כמובן יש את בקבוקי המים האלו מגניבים בהחלט, שומרים על קור או חום והיפה שבהם- אי אפשר לאבד אותם.
כמו שחברה אמרה- כאשר הבקבוק נעלם החברים של הילד מחזירים לו אותו- נהדר. כמובן שגם הקטע האקולוגי ושאין פה פלסטיקים תורם לנחת שלי.
אז אם במשחקי חצר עסקינן, ניסינו ללמד את הילדים קצת משחקים של פעם- מסתבר שהשד לא כל כך נורא, הם מכירים את חלק מהמשחקים מביה"ס בשמות קצת שונים,אבל היי, זה כבר משהו, וזה בטח עדיף על משחיק מחשב וכל השאר.
אנחנו מתחילים לצאת לטיול לכיוון הסוסים של שמשון- אדם חביב ביותר בישוב שיש לו סוסים, והם רועים להם לא רחוק מפה ואפשר להאכיל אותם בזהירות וללטף, ממש אטרקציה לילדי הישוב.
אז בינתיים אני אימא עסוקה, 3 ילדים משוטטים אחה"צ בבית ומחפשים תעסוקה (טוב רק 2 אבל השלישית נמצאת בידיים שלי ואני משוטטת אז זה נחשב ).
לפעמים יש את הימים האלו שכל החברים תפוסים או לא עונים או אי אפשר ללכת אליהם, לימים האלו יש לי כמה פתרונות יצירתיים, מעניינים וכאלו שעושים קצת לכלוך והרבה שמחה.
באחת הפעמים נתתי להם לכתוב סיפור שמצויר בחותמות- הייתה הצלחה כבירה, וכיוון שכך הפכנו אותו לסיפור בהמשכים.
הכנו לו כריכה מקרטון קשיח ממוחזר, דפים- לקחנו טיוטות מאבא ואת העלילה- הילדים המציאו והגדול כתב- ככה שיכללנו גם את הכתובה על הדרך.
מה זה אומר- שאפשר להעביר אחר צהריים שווה בלי לקרוע את הכיס ועם אחלה חוויה וחיוכים. עד היום הילדים חוזרים לסיפור ומוסיפים לו דפים ועלילות המשך- שווה לא?
אז אמנם חוויתי הרבה אבל אתם פה ולא כדי לברוח.
אני מבטיחה לעדכן שוב במועד קרוב יותר
אז נתראה
.jpg)
אז רק בשביל לעדכן- הפכתי אימא בפעם השלישית והלא פחות מרגשת- הפעם זו בת.
וכל החיים נראים באופן כללי אחרת, כלומר הרבה יותר ורודים.
מילולית ורודים... יש לי התקפת ורוד בבית וזו לא אשמתי.
אימי היקרה עברה פשוט בכל החנויות בסביבה וקנתה המון דברים: מגבת חדשה, 2 שמיכות, חליפות,בגדי גוף,גרביים ואהה- הכל בורוד, או סגול אבל בעיקר ורוד.
אני לא מתלוננת חס וכרפס אבל מאוד הצחיק אותי.
עוד יותר מצחיק התגובות של הרחוב: אני מטיילת בעגלה- מטיילת? עושה סידורים, העגלה בצבע טורקיז, התגובה: וואו איזה חמוד- ואני כמו אימא טובה- משלימה: דה- חמודה זו בת.
בגלל זה כשאנחנו יוצאוצ אני מלבישה לה ורוד או סגול או משהו מובהק של בנות- אין בררה עוד אין לה שיער שאפשר לעשות קוקיות.
מה עוד חדש?
הגדול בכיתה א'- שרק אתמול התחילה וכבר תכף נגמרת.
האמצעי שעד לאחרונה היה הקטן- עבר קפיצת גדילה מטורפת באזור פסח- התחיל לדבר כל כך ברור, עם דעות חדות ותשובות לכל דבר- בקיצור צחוקים.
הקיץ מפתיע אותנו בימים האלו, הגשם כבר נעלם, ואפשר כבר לשחק בחוץ.
אני כל הזמן בודקת שכולם מסביבי שתו מספיק (מצחיק שלא תמיד אני זוכרת) לילדים שלי כמובן יש את בקבוקי המים האלו מגניבים בהחלט, שומרים על קור או חום והיפה שבהם- אי אפשר לאבד אותם.
כמו שחברה אמרה- כאשר הבקבוק נעלם החברים של הילד מחזירים לו אותו- נהדר. כמובן שגם הקטע האקולוגי ושאין פה פלסטיקים תורם לנחת שלי.
אז אם במשחקי חצר עסקינן, ניסינו ללמד את הילדים קצת משחקים של פעם- מסתבר שהשד לא כל כך נורא, הם מכירים את חלק מהמשחקים מביה"ס בשמות קצת שונים,אבל היי, זה כבר משהו, וזה בטח עדיף על משחיק מחשב וכל השאר.
אנחנו מתחילים לצאת לטיול לכיוון הסוסים של שמשון- אדם חביב ביותר בישוב שיש לו סוסים, והם רועים להם לא רחוק מפה ואפשר להאכיל אותם בזהירות וללטף, ממש אטרקציה לילדי הישוב.
אז בינתיים אני אימא עסוקה, 3 ילדים משוטטים אחה"צ בבית ומחפשים תעסוקה (טוב רק 2 אבל השלישית נמצאת בידיים שלי ואני משוטטת אז זה נחשב ).
לפעמים יש את הימים האלו שכל החברים תפוסים או לא עונים או אי אפשר ללכת אליהם, לימים האלו יש לי כמה פתרונות יצירתיים, מעניינים וכאלו שעושים קצת לכלוך והרבה שמחה.
באחת הפעמים נתתי להם לכתוב סיפור שמצויר בחותמות- הייתה הצלחה כבירה, וכיוון שכך הפכנו אותו לסיפור בהמשכים.
הכנו לו כריכה מקרטון קשיח ממוחזר, דפים- לקחנו טיוטות מאבא ואת העלילה- הילדים המציאו והגדול כתב- ככה שיכללנו גם את הכתובה על הדרך.
מה זה אומר- שאפשר להעביר אחר צהריים שווה בלי לקרוע את הכיס ועם אחלה חוויה וחיוכים. עד היום הילדים חוזרים לסיפור ומוסיפים לו דפים ועלילות המשך- שווה לא?
אז אמנם חוויתי הרבה אבל אתם פה ולא כדי לברוח.
אני מבטיחה לעדכן שוב במועד קרוב יותר
אז נתראה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה